עורך הוא "העין השלישית" של הסופר. הוא רואה בחכמתו את שנבצר מעיניו של הסופר עצמו. הוא אוחז בידו ומכוון אותו, בעדינות אך ביד אמונה, אל מחוז חפצו הספרותי, ואל לבם של הקוראים. אצל מיכל חרותי התגשמו ציפיותיי לעורך האידאלי: היא ניחנה בחכמה, בעין חדה וברגישות ספרותית. היא ממזגת ידע ויכולת מקצועיים מן המעלה הראשונה עם אינטואיציה ורגש נדירים. לזכותה עומד גם ניסיון רב, מגוון ועשיר. גם ספרים "סרבני עריכה" נכנעו לידה המיומנת, השומרת, עם זאת, על נאמנות לסופר ולספר. מיכל הייתה עורכת ספרי "הדום בגן עדן". אלה היו ימי גן עדן בשבילי. אני מלווה אותה מאז באהבה גדולה, כי מעל לכול היא נשמה גדולה, אדם - במלוא מובן המילה.
שרית ישי לוי"מלכת היופי של ירושלים", מודן
קרא עוד
מיכל היא עורכת מעולה. אוהבת, סקרנית, תומכת וקפדנית. כשכתבתי את ספרי, "מלכת היופי של ירושלים", היו הערותיה והארותיה לעזר שתקצר היריעה מלתארו. בדרכה העדינה היא כיוונה אותי, סללה שבילים, הזיזה הרים, הראתה לי את הדרך, ואני זוקפת את הצלחתו של הספר ואת העובדה שכבר בשבוע הראשון הוא טיפס לרשימת רבי המכר – לזכותה, ורואה בה שותפה מלאה להצלחתו. מיכל הייתה המצפן שלי, העין השלישית, ובמידה מרובה סקרנותה הייתה התמריץ שעזר לי ללכת עד הסוף עם הכתיבה. כמי שעובדת כבר שנים עם עורכים (אם כי בעולם העיתונות, שהוא שונה מאוד מעולם הפרוזה), יכולתי רק לברך על עורכת מכילה ונטולת אגו כמו מיכל חרותי.
שמעון צימר"דמיין שאתה חי", אפיק
קרא עוד
במהלך העבודה על חמשת ספרי שיצאו לאור עד כה – פקפקתי לא פעם בנחיצותו של העורך. לעיתים ראיתי בו שומר חותם קנאי של האקדמיה ללשון שמטרתו להבטיח שלא אשחית ואזהם את השפה העברית. בפעמים אחרות ראיתי בו סוכן קשוח של רשות חינוכית אחרת שמטרתו לדלל ולגהץ את מילותי. וסופו של דבר שראיתי בו רע הכרחי שבלעדיו אי אפשר. בספרי השישי 'דמיין שאתה חי' השתנה כל זה, ולא כי בגרתי בנפשי או כי גאוותי הניחה לי, אלא כי פגשתי את מיכל חרותי. מיכל היא עורכת מעורבת וחכמה, מדויקת מאוד בתיקוני הלשון שלה, שלא מסתפקת רק בזה ותובעת מהמספר להיות נאמן ומדויק לתחביר התוכני והעלילתי שלו עצמו. ואת כל זה מיכל עושה בצניעות וביושר ובהרבה ידע בלי לכפות את עצמה. מיכל יודעת להחמיא כשיש בכך צורך (דבר שאיננו רווח ומובן מאליו), והיא יודעת גם לתבוע מהמחבר מאמץ ועבודה קשה, ואם יש צורך גם לגעור בו בהמון חיבה. לכל מי שרוצה לשפר את כתב ידו הן ברמה הלשונית והן ברמה התוכנית, לכל מי שהלך לאיבוד ומשווע להיחלץ ולהבין טוב יותר את מה שהוא עצמו כתב – אני ממליץ על מיכל. ורק בקשה קטנה יש לי. תשאירו לה גם זמן פנוי, לספרים הבאים שלי.
אריאל הורביץ"מסע ההופעות של הגולם מפראג", ידיעות ספרים
קרא עוד
"כמוזיקאי שרגיל לכתיבת והלחנת שירים, ההתרגשות של העבודה עם מיכל על רומן הביכורים שלי הייתה כמו בזמן הקלטת אלבום עם מפיק מוזיקלי מושלם. מיכל היא שותפה אמיתית ליצירה: לא מוותרת על הפרטים הכי קטנים וגם רואה את התמונה הגדולה. חיה את הדמויות ודורשת שתעזור לה להזדהות איתן עד הסוף. מיכל היא ערובה לאותנטיות. שום דבר שפוגע באמינות הספר לא ישרוד אותה. אבל הכי חשוב – למיכל יש צניעות טבעית שמאפשרת לספר לדבר בסופו של דבר בשפה הייחודית שלו. היא לא כופה את עצמה על הספר, אלא מוודאת שיהפוך להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמו."
דלית אורבך"קיפודים", "חתיכת סיפור", ידיעות ספרים
קרא עוד
הכרתי את מיכל בספרי השני - "קיפודים" והתאהבתי לראשונה בבחורה. החדות, ההומור, המקצועיות, העקשנות הרלוונטית, היכולת לראות תמונה מלאה, מחד, ולבחון פרטים ברזולוציה, אהבת המילה, ואי קדושתה, כל אלה - זה מיכל. ומההיריון הזה נולד ספר שהפך לרב מכר. אם אני האמא של קיפודים, מיכל היא האבא.
עידו אנג'ל"ספר ילדים", מודן
קרא עוד
"היום, זמן-מה אחרי שהספר כבר ראה אור, אני יודע שהעבודה עם מיכל על הרומן שלי "ספר ילדים" היתה הרבה יותר מאשר העבודה על "ספר ילדים". הדקדקנות שלה על כל פרט קטן, לעומת החופש הנדיר שהיא העניקה לי כדי לבטא את עצמי, ההיגיון החד שלה לעומת האינטואיציה הרגישה – עזרו לי להבין לא רק מה טוב יותר עבור הספר, אלא בכלל מה זהות הכתיבה שלי. ברגישות ובנדיבות שאין כמותה סיתתה מיכל את הסופר שבי כמו פַּסָּל שחוצב בגוש גס של אבן עד שמתגלה בפניו הַפֶּסֶל – ועל כך אני חב לה רבות. אין לי ספק שהספר הבא שלי יעבור תחת ידיה המצוינות.."
רונה רענן שפריר"לווייתנים שרים בעמק", עם עובד
קרא עוד
היה לי ספר ביד. ידעתי אך לא ממש האמנתי בכך. הרגשתי ש"לווייתנים שרים בעמק" הוא ספר, אבל. אבל עוד לא. הוא היה זקוק למשהו נוסף כדי להיות ספר פרוזה אמיתי, חי, שנע באופן מדויק בין רבדי השפה לבין הרעיונות, בין הדמויות לבין עצמן, בין קו הסיפור למה שיוצא מתוך הקו אבל קשור אליו. הוא היה זקוק ליד בטוחה שתעזור לו (לי) להפוך את הפוטנציאל למציאות. כך הגעתי למיכל חרותי. הרבה פעמים כותבים סופרלטיבים על אנשים טובים שעזרו לנו בדרך, ולרוב זה נשמע קצת מאולץ. וכן, יש משהו במחמאות שלא עושה אתנו חסד, לא סתם ספר טוב לא יכיל יותר מדי תיאורים… לכן במקום מחמאות אכתוב כאן משהו על הדרך. שלחתי טקסט ארוך, שלהרגשתי היה כבר שלם. אחרי קריאה שארכה שבועיים-שלושה קיבלתי תשובה ארוכה ומלאה בדוגמאות. היא הסבירה היטב מה דורש שינוי ומה יכול להישאר בדיוק כפי שהוא. הרגשתי הקלה גדולה, אף שהעבודה המתוכננת היתה רבה, שכן תחושת העומק היתה ברורה: מישהו כאן רואה היטב, ובכל השכבות. אחר כך התחילו חילופי טיוטות. מיכל מסודרת ולוח הזמנים היה ברור. היא קראה, הגיבה בתוך הטקסט ואני קיבלתי סימונים ושאלות והתחלתי לעבוד. בכל שלב של הדרך יכולתי להתקשר ולהתייעץ, להתחבט ביחד. ברגע מסוים מיכל הציעה הצעה דרמטית בנוגע למבנה, ואחרי שבוע של התרסקות ("שוב כל כך הרבה עבודה"), ידעתי שהיא צודקת, שהיא קולטת משהו שישנה את כל חוויית הקריאה. ככה עבדנו, חודש שבו הטקסט כולו מונח בתוך ידיה האמונות, וחודש שבו אנחנו מחליפות דפי "עקוב אחרי". אחרי שני סבבים ועוד חצי סבב, הרגשנו שמשהו התעורר לחיים של עצמו. הספר הזה, הלווייתנים ששרים בו, הנער אביעד, האישה גלוחת הראש, החממה הסודית שבקצה השדות. כל אלה קיבלו גוף ותאורה, משמעות ותנועה. אך הליווי של מיכל לא הסתיים בנקודה הזו. היא המשיכה איתי למסע הקשה של חיפוש בית לספר. וכמו שיודעים הקוראים וגם הכותבים, הדלתות חומות וכבדות ורובן נעולות כלפי ספרים חדשים, ביכורים שכאלה (אף שהוצאתי ספרי עיון בעבר, אין עולמם כעולם כתיבת הפרוזה). מיכל העבירה אלי אמון ואמונה, ביטחון שהמקום יימצא, ידיעה שהספר ראוי. זוהי ברכה שקשה לשערה במלים. היא שלחה ועזרה ודיברה, והיתה לצדי גם כשקיבלנו תשובת-כמעט מעציבה, ותשובה שלילית כואבת. "זה קשה", אמרה לי, "אבל תאמיני. נאמין". נקצר את הסיפור. הספר התקבל לשתי הוצאות מכובדות ובספטמבר 2017 ראה אור בהוצאת "עם עובד". אם בידיכם כתב יד שאתם מאמינים בו, מוכנים לעבוד קשה אך לקבל עזרה אמתית, זה המקום עבורכם. מאחלת לכל אחד ואחת מכם שתמצאו את הקול שלכם ואת הבמה הראויה לו.
אסתי ג' חיים"מחר יקרה לנו משהו טוב", ידיעות ספרים
קרא עוד
"היה לי העונג לעבוד עם מיכל על ספרי השלישי "מחר יקרה לנו משהו טוב". שיתוף הפעולה הניב ספר שזכה לתואר "אחד הספרים הטובים של שנת 2003", השנה בה יצא לאור. מיכל מעמיקה לראות את רבדיו השונים של הטקסט הסיפורי, גם את אלה הלשוניים וגם את אלה הנפשיים, המהותיים. מיכל מיטיבה לסייע לסופר, להיות לו לקיר תומך, דבר-מה שכל כותב זקוק לו, ולבד מהיותה עורכת מקצועית ומובחרת, היא בראש ובראשונה אדם בעל יושרה, חום אנושי וכנות."
אלדר גלאור"מדריך לגידול ילד", רומן, הוצאת אפיק
קרא עוד
קורא המלצות יקר, אם כתבת משהו שהוא עדיין לא מוגדר וכרגע סיימת לקרוא את רשימת ההמלצות, ואתה כבר מודע לכך שמיכל חרותי ניחנה ברגישות ספרותית ובעין חדה, והיא ממזגת ידע ויכולת מקצועיים מן המעלה הראשונה, ומעבר לכך שהיא עורכת מקצועית מובחרת בעלת יכולת הבנה מופשטת, היא בראש ובראשונה אישה יפה בעלת חום אנושי, כנות ויושרה - אז יש לי רק עוד פרט אחד להוסיף לך: הדיאלוג עם מיכל נוגע בקדושה.
אורי רוםקיץ אנגלי, הוצאת אפיק
קרא עוד
מיכל חרותי היא העורכת שאני מאחל לכל כותב פרוזה. מקצועית לעילא, חדה, משכילה, בעלת הבנה עמוקה ביותר הן בתוכן הספרותי והן בדרכי עיצובו. מגעה בטקסט עושה בו פלאות, ונועם דרכיה הופך את העבודה עמה לחוויה בפני עצמה.
תהל רן"בשם אחותי", הוצאת מודן
קרא עוד
(מתוך הספר:) "תודה מיוחדת ואוהבת למיכל חרותי, העורכת שלי, על שרקמת את הספר הזה במסירות אין קץ. תודה לך על ההשקעה העצומה שלך, על האמון שלך בי, תודה שיצאת אתי למסע הזה. את היית ותמיד תהיי המולדת של הספר הזה."
אפרת שטיגליץ"הכל בסדר", הוצאת מודן
קרא עוד
(מתוך הספר:) למיכל חרותי, העורכת שלי, על הסבלנות והדייקנות, הקפדנות והמסירות, על ההשקעה והשיתוף, ועל כך שהאמנת בי לאורך שנים.
הגר דורון"הכלה היהודיה", הוצאת מודן, זוכת פרס רמת גן לספר הביכורים
קרא עוד
מיכל חרותי היא עורכת קלאסית, מן הסוג שכל מחבר היה רוצה עבור הטקסט שלו. היא ממלאת את מלוא התפקידים הרבים שיש לעורך רציני מן האסכולה המסורתית: עריכה לשונית בנוסף לספרותית. הרגישות שלה לשפה, לרוח הטקסט, למחבר, כמו עומק הבנתה רעיונות מופשטים והיכולת שלה לסייע בהבהרתם לצד השלישי הם מהנדירים בהם נתקלתי. עונג וזכות לעבוד עם מיכל. היא עורכת ומורה.
איתי בן אליעזר"אנחנו לא כמו הציפורים"
קרא עוד
מיכל היא העורכת האולטימטיבית - קשובה, חדה ויצירתית. כמו מלטשת אבנים, היא הצליחה לנקות שכבות עודפות ולחשוף בהדרגה את הבוהק האמיתי של הטקסט. הכנות המקצועית של מיכל משתקפת גם בדיאלוג שמצליח להכיל את כל ההתלבטויות שמתעוררות במהלך תהליך העבודה. מיכל רואה את כתב היד וגם את האדם שכתב אותו - ועל כך אני מוקיר תודה.
נועה זית"ארבע אחרי הצהריים", פרס ספיר ביכורים 2009
קרא עוד
"לעבוד עם מיכל על הספר שלי - זו היתה חוויה מיוחדת לגמרי, שלא חוויתי עד אז, כי מיכל ידעה, הרבה פעמים יותר טוב ממני, מה אני רוצה לומר, או מה צריך שייאמר. היה לה חוש קשב מאוד דק ונדיר למה שלא נאמר בטקסט, למוזיקה של הלב שלי. מיכל ידעה לחשוף את הזרמים התת עורקיים האלה, היא שמעה אותם והוציאה אותם לעור (כן לעור), רוב הזמן בעדינות, ולפעמים זה גם כאב. ותמיד בנאמנות מוחלטת למוזיקה של הספר ולייעוד שבחרה ושהוא כפי הנראה בנפשה, להוציא לאור ספרות מקור בעלת ערך. בסוף יצא ספר ששתינו, אני בדרכי ומיכל בדרכה, שימשנו לו כלי."
תמר רטי"סדר הפעולות"
קרא עוד
מיכל, אני רוצה להודות לך מעומק הלב - על ההקשבה העדינה והאכפתית שלך, על הדיוק ועל ההתעקשות, על המאמץ המרגש שלך לפענח את ליבת הטקסט, את הסיפור שמתחת לסיפור, את העלילה שהתחבאה קצת ושהצלחנו להאיר אותה ככה שנראה כעת שאי אפשר היה בכלל לכתוב אותה אחרת. תודה על שעזרת לי להביא את הסיפור שלי למה שהוא היום (אם יורשה לנחתומית שאני) - קוהרנטי, הרמוני, מרגש. הסיפור שלי. נהניתי מאוד מעבודתנו המשותפת ואני מצפה להמשיך ולעבוד איתך.