המלצות

יהודית רותם ("הדום בגן עדן", ידיעות ספרים):
עורך הוא "העין השלישית" של הסופר. הוא רואה בחכמתו את שנבצר מעיניו של הסופר עצמו. הוא אוחז בידו ומכוון אותו, בעדינות אך ביד אמונה, אל מחוז חפצו הספרותי, ואל לבם של הקוראים.
אצל מיכל חרותי התגשמו ציפיותיי לעורך האידאלי: היא ניחנה בחכמה, בעין חדה וברגישות ספרותית. היא ממזגת ידע ויכולת מקצועיים מן המעלה הראשונה עם אינטואיציה ורגש נדירים. לזכותה עומד גם ניסיון רב, מגוון ועשיר. גם ספרים "סרבני עריכה" נכנעו לידה המיומנת, השומרת, עם זאת, על נאמנות לסופר ולספר.
מיכל הייתה עורכת ספרי "הדום בגן עדן". אלה היו ימי גן עדן בשבילי. אני מלווה אותה מאז באהבה גדולה, כי מעל לכול היא נשמה גדולה, אדם – במלוא מובן המילה.

אסתי ג' חיים ("מחר יקרה לנו משהו טוב", ידיעות ספרים):
היה לי העונג לעבוד עם מיכל על ספרי השלישי "מחר יקרה לנו משהו טוב". שיתוף הפעולה הניב ספר שזכה לתואר "אחד הספרים הטובים של שנת 2003", השנה בה יצא לאור. מיכל מעמיקה לראות את רבדיו השונים של הטקסט הסיפורי, גם את אלה הלשוניים וגם את אלה הנפשיים, המהותיים. מיכל מיטיבה לסייע לסופר, להיות לו לקיר תומך, דבר-מה שכל כותב זקוק לו, ולבד מהיותה עורכת מקצועית ומובחרת, היא בראש ובראשונה אדם בעל יושרה, חום אנושי וכנות.

תהל רן ("בשם אחותי", הוצאת מודן):
(מתוך הספר:) תודה מיוחדת ואוהבת למיכל חרותי, העורכת שלי, על שרקמת את הספר הזה במסירות אין קץ. תודה לך על ההשקעה העצומה שלך, על האמון שלך בי, תודה שיצאת אתי למסע הזה. את היית ותמיד תהיי המולדת של הספר הזה.

עידו אנג'ל ("ספר ילדים", הוצאת מודן):
היום, זמן-מה אחרי שהספר כבר ראה אור, אני יודע שהעבודה עם מיכל על הרומן שלי "ספר ילדים" היתה הרבה יותר מאשר העבודה על "ספר ילדים". הדקדקנות שלה על כל פרט קטן, לעומת החופש הנדיר שהיא העניקה לי כדי לבטא את עצמי, ההיגיון החד שלה לעומת האינטואיציה הרגישה – עזרו לי להבין לא רק מה טוב יותר עבור הספר, אלא בכלל מה זהות הכתיבה שלי. ברגישות ובנדיבות שאין כמותה סיתתה מיכל את הסופר שבי כמו פַּסָּל שחוצב בגוש גס של אבן עד שמתגלה בפניו הַפֶּסֶל – ועל כך אני חב לה רבות. אין לי ספק שהספר הבא שלי יעבור תחת ידיה המצוינות.

הגר דורון ("הכלה היהודיה", הוצאת מודן, זוכת פרס רמת גן לספר הביכורים 2013):
מיכל חרותי היא עורכת קלאסית, מן הסוג שכל מחבר היה רוצה עבור הטקסט שלו. היא ממלאת את מלוא התפקידים הרבים שיש לעורך רציני מן האסכולה המסורתית: עריכה לשונית בנוסף לספרותית. הרגישות שלה לשפה, לרוח הטקסט, למחבר, כמו עומק הבנתה רעיונות מופשטים והיכולת שלה לסייע בהבהרתם לצד השלישי הם מהנדירים בהם נתקלתי. עונג וזכות לעבוד עם מיכל. היא עורכת ומורה.

נועה זית ("ארבע אחרי הצהריים", זוכה פרס ספיר ביכורים לשנת 2009, הוצאת מטר):
לעבוד עם מיכל על הספר שלי – זו היתה חוויה מיוחדת לגמרי, שלא חוויתי עד אז, כי מיכל ידעה, הרבה פעמים יותר טוב ממני, מה אני רוצה לומר, או מה צריך שייאמר. היה לה חוש קשב מאוד דק ונדיר למה שלא נאמר בטקסט, למוזיקה של הלב שלי. מיכל ידעה לחשוף את הזרמים התת עורקיים האלה, היא שמעה אותם והוציאה אותם לעור (כן לעור), רוב הזמן בעדינות, ולפעמים זה גם כאב. ותמיד בנאמנות מוחלטת למוזיקה של הספר ולייעוד שבחרה ושהוא כפי הנראה בנפשה, להוציא לאור ספרות מקור בעלת ערך. בסוף יצא ספר ששתינו, אני בדרכי ומיכל בדרכה, שימשנו לו כלי.

דלית אורבך ("קיפודים", ידיעות ספרים):
הכרתי את מיכל בספרי השני – "קיפודים" והתאהבתי לראשונה בבחורה.
החדות, ההומור, המקצועיות, העקשנות הרלוונטית, היכולת לראות תמונה מלאה, מחד, ולבחון פרטים ברזולוציה, אהבת המילה, ואי קדושתה, כל אלה – זה מיכל.
ומההיריון הזה נולד ספר שהפך לרב מכר. אם אני האמא של קיפודים, מיכל היא האבא.

ערן אפפלד ("כשענק מתעורר", ידיעות ספרים):
(מתוך הספר:) תודה מיוחדת למיכל חרותי שגרמה לי להבין שעורכת יכולה לעשות דברים נוספים חוץ מאשר לקלקל טקסט. כמו למשל, לדייק בהקשבה, לעבור מפלדה לנוצה, להרוס ברגישות, לבנות אמון, לגרום לי לשנוא משפטים שאהבתי, אפילו פסקאות, ולהראות שאכפת.

אפרת שטיגליץ ("הכל בסדר", הוצאת מודן):
(מתוך הספר:) למיכל חרותי, העורכת שלי, על הסבלנות והדייקנות, הקפדנות והמסירות, על ההשקעה והשיתוף, ועל כך שהאמנת בי לאורך שנים.

אורי רום ("קיץ אנגלי", הוצאת אפיק):
מיכל חרותי היא העורכת שאני מאחל לכל כותב פרוזה. מקצועית לעילא, חדה, משכילה, בעלת הבנה עמוקה ביותר הן בתוכן הספרותי והן בדרכי עיצובו.
מגעה בטקסט עושה בו פלאות, ונועם דרכיה הופך את העבודה עמה לחוויה בפני עצמה.

שרית ישי-לוי (מחברת רב המכר "מלכת היופי של ירושלים", הוצאת מודן): 
מיכל היא עורכת מעולה. אוהבת, סקרנית, תומכת וקפדנית. כשכתבתי את ספרי, "מלכת היופי של ירושלים", היו הערותיה והארותיה לעזר שתקצר היריעה מלתארו.בדרכה העדינה היא כיוונה אותי, סללה שבילים, הזיזה הרים, הראתה לי את הדרך, ואני זוקפת את הצלחתו של הספר ואת העובדה שכבר בשבוע הראשון הוא טיפס לרשימת רבי המכר – לזכותה, ורואה בה שותפה מלאה להצלחתו.מיכל היתה המצפן שלי, העין השלישית, ובמידה מרובה סקרנותה הייתה התמריץ שעזר לי ללכת עד הסוף עם הכתיבה. כמי שעובדת כבר שנים עם עורכים (אם כי בעולם העיתונות, שהוא שונה מאוד מעולם הפרוזה), יכולתי רק לברך על עורכת מכילה ונטולת אגו כמו מיכל חרותי.

שמעון צימר ("דמיין שאתה חי", הוצאת אפיק)
במהלך העבודה על חמשת ספרי שיצאו לאור עד כה – פקפקתי לא פעם בנחיצותו של העורך.
לעיתים ראיתי בו שומר חותם קנאי של האקדמיה ללשון שמטרתו להבטיח שלא אשחית ואזהם את השפה העברית. בפעמים אחרות ראיתי בו סוכן קשוח של רשות חינוכית אחרת שמטרתו לדלל ולגהץ את מילותי. וסופו של דבר שראיתי בו רע הכרחי שבלעדיו אי אפשר.
בספרי השישי 'דמיין שאתה חי' השתנה כל זה, ולא כי בגרתי בנפשי או כי גאוותי הניחה לי, אלא כי פגשתי את מיכל חרותי. מיכל היא עורכת מעורבת וחכמה, מדויקת מאוד בתיקוני הלשון שלה, שלא מסתפקת רק בזה ותובעת מהמספר להיות נאמן ומדויק לתחביר התוכני והעלילתי שלו עצמו. ואת כל זה מיכל עושה בצניעות וביושר ובהרבה ידע בלי לכפות את עצמה. מיכל יודעת להחמיא כשיש בכך צורך (דבר שאיננו רווח ומובן מאליו), והיא יודעת גם לתבוע מהמחבר מאמץ ועבודה קשה, ואם יש צורך גם לגעור בו בהמון חיבה.
לכל מי שרוצה לשפר את כתב ידו הן ברמה הלשונית והן ברמה התוכנית, לכל מי שהלך לאיבוד ומשווע להיחלץ ולהבין טוב יותר את מה שהוא עצמו כתב – אני ממליץ על מיכל. ורק בקשה קטנה יש לי. תשאירו לה גם זמן פנוי, לספרים הבאים שלי.

אלדר גלאור ("מדריך לגידול ילד", רומן, הוצאת אפיק)
קורא המלצות יקר, אם כתבת משהו שהוא עדיין לא מוגדר וכרגע סיימת לקרוא את רשימת ההמלצות, ואתה כבר מודע לכך שמיכל חרותי ניחנה ברגישות ספרותית ובעין חדה, והיא ממזגת ידע ויכולת מקצועיים מן המעלה הראשונה, ומעבר לכך שהיא עורכת מקצועית מובחרת בעלת יכולת הבנה מופשטת, היא בראש ובראשונה אישה יפה בעלת חום אנושי, כנות ויושרה – אז יש לי רק עוד פרט אחד להוסיף לך: הדיאלוג עם מיכל נוגע בקדושה.